אודות הרבי
רבי עמוס כמוס חיים בן פורטונה זצ״ל הי״ד
לעילוי נשמת הגאון המקובל רבי עמוס גואטה זצ״ל הי״ד
י״ט אדר תשי״א · נרצח על קידוש ה׳ בבית מדרשו בנתניה, בן 75
סיפור חייו של הגאון המקובל רבי עמוס גואטה זצ״ל מגולל מסכת מופלאה של מסירות נפש ואהבת ישראל. הרב זצ״ל היה ראש ישיבת "רבי יצחק חי טייב" בנתניה ורבם של עולי לוב בעיר, והקדיש את חייו לקירוב לבבות והרבצת תורה.
ראשית הדרך — ילדות ועלייה לארץ
רבי עמוס זצ״ל נולד בלוב ביום י״ט באדר תשי״א (1951). עם עלייתו ארצה קבע את מושבו בנתניה, ונדד בין שכונותיה השונות: בתחילה התגורר ב'שיכון סלע', משם עבר ל'שיכון ותיקים', ולימים קבע את משכנו הקבוע באזור רחוב איינשטיין, שם הקים את בית מדרשו.
מרפואה לתורה
בצעירותו עבד כדוור ואף פנה ללימודי רפואה, בהם התמיד במשך כארבע שנים. כאשר התחזק ברוחניות וקיבל על עצמו עול תורה, החליט לעזוב את לימודי הרפואה. את לימודיו התורניים החל בכולל "אור התורה" בנתניה, שם זכה להסתופף בצילו של הגאון רבי שמעון גבאי זצ״ל.
ראש הישיבה ומקרב הלבבות
במשך עשרות שנים הפך רבי עמוס לסמל חי של מסירות נפש, אהבת ישראל צרופה וקירוב רחוקים. ישיבתו ובית מדרשו "רבי יצחק חי טייב" לא היו רק מקום לימוד, אלא שימשו כמקלט רוחני ופיזי פתוח עבור מאות צעירים ונשמות תועות שמצאו אצלו אוזן קשבת, בית חם ומורה דרך לחיים. ברוחב ליבו ובמאור פניו, סירב להפנות עורף לאף יהודי, פתח את שערי הישיבה ואת ליבו לכולם, ובבית מדרשו היו ארוחות לכל דורש.
רבם של יהודי לוב
רבי עמוס זצ״ל נשא בגאון את דגל שימור מורשתה המפוארת של יהדות לוב וטריפולי. הוא שימש כסמכות הרוחנית העליונה של הקהילה וכיהן כאחד מרבני יהדות לוב בארץ ובעולם. במשך שנים פעל ללא ליאות להנחלת מנהגי העדה, לימוד תורתם של חכמי לוב, והקפדה על קיום מסורות עתיקות מבית אבא. הוא נודע בבקיאותו העצומה, והקפיד להקריא בקהילתו את עשרת הדיברות בערבית-יהודית כפי שהיה נהוג בגולה, ולעורר את הדור הצעיר לשמור על שלשלת הדורות ללא שינוי.
צדקותו, תפילותיו וכוח ברכתו
רבי עמוס היה ידוע בצדקותו ופרישותו. הוא נהג להתענות תעניות דיבור ותעניות הפסקה, והרבה בתפילות ובתיקוני קבלה למען ישועת הכלל והפרט. אלפי תושבים מנתניה ומכל רחבי הארץ והעולם שיחרו לפתחו כדי לזכות בעצתו המחכימה, בברכותיו הקדושות ובכוח תפילתו שהיה מפורסם כמחולל ישועות.
המחלה וההצלה בתשפ״ד
לפני קרוב ל-3 שנים, בחודש תשרי תשפ״ד, חלה הרב באורח קשה, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. בהוראת גדולי ישראל הוסיפו לו אז את השם "חיים", כשרבים העתירו לרפואתו של רבי עמוס כמוס חיים בן פורטונה. תפילות רבות נערכו בכל היכלי התורה, ובחסדי השם החלים הרב לחלוטין וחזר בכוחות מחודשים לבית מדרשו כדי להמשיך להרביץ תורה ולזכות את הרבים.
הסתלקותו על קידוש ה׳
רבי עמוס זצוק״ל נרצח באכזריות בתוך בית מדרשו בנתניה, והוא בן 75. הסתלקותו היא אבדה כבדה לתלמידיו הרבים, למוקירי זכרו ולכל המבקשים תורה, עצה וברכה מפיו.
מורשתו החיה
רבי עמוס היה משרידי אנשי המעלה, עובד ה׳ במסירות ובתמימות, אשר כל ימיו היו קודש להרבצת תורה, לעבודת ה׳ ולקירובם של ישראל לאביהם שבשמים. באישיותו המאירה, בענוותנותו ובמידותיו התרומיות הקרין מאורו על רבבות, והעמיד תלמידים הרבה. במשך עשרות שנים שימש מגדלור רוחני לתושבי נתניה והסביבה, עוד מימי חיותו של הגאון רבי שמעון גבאי זצ״ל, שבו פעלו יחדיו לקירוב לבבות ולהרמת קרנה של תורה בעיר נתניה. זכרו ופועלו יוסיפו להאיר ולהנחות את הרבים עוד שנים רבות.
„תנחומנו הכנים למשפחתו הענפה ובראשם תיבדל לחיים הרבנית מרת חביבה תחי׳, בניו, חתניו, תלמידיו ושומעי לקחו. ויהי רצון שלא יישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, ונזכה במהרה לגאולה השלמה ולתחיית המתים, והיה המחנה הנשאר לפליטה."